הם הגיעו לפקיד במשרד הפנים עם שקית מסמכים — תעודת לידה מרוסיה, נישואין מאוקראינה, תמצית רישום מהארכיון. הפקיד הסתכל ואמר בשקט: "אין כאן תרגום נוטריוני. אני לא יכול לקבל." הם עמדו בתור שעה וחצי. היה ניתן למנוע את זה.
כל מסמך בשפה זרה שמוגש למשרד הפנים ורשות האוכלוסין חייב לכלול תרגום נוטריוני לעברית. ללא יוצא מן הכלל. לא תרגום רגיל, לא גוגל טרנסלייט מודפס, לא מתרגם מוסמך ללא אישור נוטריוני. אישור נוטריוני — ושום דבר אחר.
אילו הליכים דורשים תרגום נוטריוני במשרד הפנים?
- רישום ילד — כשאחד ההורים נולד בחו"ל או נישא בחו"ל, נדרשים מסמכים מתורגמים לרישום הילד.
- איחוד משפחות — בן או בת זוג שאינם אזרחים ישראלים מגישים תיק שכולל עשרות מסמכים מתורגמים.
- שינוי מעמד — מעולה לתושב קבע, מתושב קבע לאזרח.
- הכרה בנישואין מחו"ל — זוגות שנישאו בחו"ל (קפריסין, גיאורגיה, דנמרק) ורוצים שהנישואין יוכרו בישראל.
- שינוי שם — מי שרוצה לשנות שם שנרשם שלא נכון.
- רישום ילד שנולד בחו"ל — לישראלים שחיים בחו"ל וחוזרים עם ילדים שנולדו שם.
מדוע משרד הפנים דורש אישור נוטריוני?
משרד הפנים מטפל בהחלטות בעלות השלכות משפטיות מרחיקות לכת — אזרחות, מעמד, רישום. הוא לא יכול לסמוך על תרגום שאי אפשר לאמת. הנוטריון מהווה אחריות: אם הוא חתם על כך שהתרגום נאמן למקור, הוא נושא בתוצאות אם לא.
המסמכים הנפוצים ביותר שמוגשים למשרד הפנים
המחיר הוא לאגרת האישור הנוטריוני. עלות התרגום נפרדת לפי אורך המסמך ושפת המקור.
שפות — רשות האוכלוסין מקבלת מהכל
מגישים מסמכים מרוסיה, אוקראינה, אתיופיה, מרוקו, צרפת, ארגנטינה, פולין, רומניה, בולגריה, צ'כיה — הכל. אנחנו מתרגמים מעשר שפות לעברית.
